שלום חברים.
תקופת החגים הביאה לנו מתנות מרובות שלחלק זכיתי להיות עדה להגעתן .עסוקה כתמיד הייתי בכוננות לידה ל2 יולדות שהת.ל.מ. של שתיהן יצא ביום כיפור ומיד אח”כ בספונטני הוזעקתי ליולדת שלישית שהחליטה תוך כדי צירים שהיא זקוקה לי.
באותה משמרת הספקתי לעזור לעוד מכרה שפגשתי בחדר לידה ברוך ה’ עשייה מבורכת! השבוע אחלוק אתכם מעט מהרגעים המרגשים שקורים בין כותלי בתי החולים שבאזורינו. הלידה הראשונה נסחבה עד שבוע 41+3. כאשר היולדת שלי עלתה לבדיקה שגרתית בישרו לה שיש מיעוט במי השפיר . הדבר הראשון שהוצע היה זירוז מסוג פיטוצין, בהתייעצות של היולדת איתי בטלפון הנחיתי אותה לבקש זירוז מעט יותר עדין כגון בלון או נר לילה.
להפתעתנו הרופא המליץ לה על שיטת זירוז נוספת, טבעית לחלוטין בשם “עיסוי פטמות”. הזירוז הטבעי עבד כמו קסם.ולאחר מס’ שעות היינו כבר בלידה פעילה.
את פנינו קיבלה מיילדת נפלאה בשם גילת שעזרה לנו לחוות חוויית לידה כמו בספרים. את רוב הצירים העברנו בישיבה על כדור פיזיו עם הרבה עיסויים ותנועה, אפילו את המוניטור אפשרו לנו לבצע תוך כדי ישיבה על הכדור שהקל על כאבי היולדת. כשהתחזקו הצירים נכנסנו לאמבטיה והשתמשנו במים החמים לשיכוך הכאב , גילת המיילדת עמעמה את האורות וסגרה את הדלת למניעת רעשי הרקע ונתנה ליולדת שלי תחושת ביטחון וריכוז בלידה, הצירים היו כואבים אך סבילים תודות לרוגע בו היתה נתונה היולדת.
בשלב יציאת התינוק גילת הציעה ליולדת ללדת בכריעה וכשמצאנו את התנוחה הנכונה הלידה החלה.לפני שראש התינוק יצא היא שמה ליולדת רטיות חמות ושפכה הרבה שמן למניעת קרעים ותפרים מיותרים. כשיצא התינוק הונח מיידית על חזה אימו והחל לינוק מייד עוד מבלי שחתכה את חבל הטבור כמו ביקשנו לכתחילה. החוויה הייתה מופלאה ואינטימית ופשוט הודינו לבורא עולם על השליחה המדהימה שעזרה לנו לצאת בתחושה כ”כ טובה. סיפור הלידה השני מתחיל לאחר שבועות של ציפייה מורטת עצבים בעיצומם של החגים.
למחרת יום הכיפורים כנראה בהשפעת הצום מצאתי את עצמי בבית היולדת, שתינו מנסות למשוך את הצירים בבית. מכיוון שזו לידה שלישית כשהצירים נהיו תכופים נסענו לבית החולים. בחדר לידה קיבלה את פנינו מיילדת. נשאלנו על הלידות הקודמות ונאמר לה שהיולדת היא בעצמה דולה ושחווית הלידה האחרונה היתה טבעית וטובה ואנחנו מקווים ללדת כך גם הפעם. מאותו הרגע הכל קרה הפוך. היולדת ביקשה לעשות מוניטור בישיבה על כדור כי לשכב על הגב בפתיחה של 5-6 ס”מ עם גומיות לוחצות של מוניטור על הבטן זה מאוד כואב,פה נתקלנו בסירוב ראשון מצד המיילדת. לאחר חצי שעה של סבל שוחררנו מהמיטה ועברנו מהר לאמבטיה להקלת כאבי הצירים, לאחר שעה של שקט והתרכזות בצירים תוך כדי נשימות עמוקות והירגעות המיילדת החליטה שצריך לצאת מהמים שוב למוניטור.
היולדת ביקשה לא לצאת כי טוב לה במים והלידה מתקדמת ממש טוב אך גם פה נתקלנו בסירוב. ביקשנו מהמיילדת להיבדק עם מוניטור אלחוטי שבית החולים מחזיק במיוחד למצבים כאלה אך המיילדת התעקשה שנצא מהמים ושוב כרכה אותו סביב בטנה כשהיא שוכבת על המיטה. אז שכבנו על הצד לעוד 20 דק’ בהם היולדת ממש נאנקת מכאבים ואז הבנו שהלידה מתקרבת והיולדת עברה לתנוחת כריעה. הלידה התקדמה במהירות וכבר הורגש צורך ללחוץ. המוניטור שעדין היה כרוך בחוזקה סביב בטנה של היולדת ממש הפריע והיולדת התחננה שיורידו לה אותו אך המיילדת סירבה וככה בתנוחת כריעה על ארבע התחילה הלידה.
שלב הלחיצות היה מהיר וטוב והתינוק כבר היה בפתח עם צירי לחץ וצעקות של יציאת הראש סובבה המיילדת את היולדת על הגב מה שהגביר את הכאב. התינוק סופסוף נפלט החוצה. לאחר שהדופק הפסיק לפעום בחבל הטבור המיילדת חתכה אותו ומיהרה לקחת את התינוק לשקילה למרות שהאמא ביקשה להמשיך להחזיק אותו ולנסות להניק אותו לאחר כמה דקות היא החזירה אותו לאמא נקי ועטוף.
התינוק הצורח נרגע רק כאשר אמו הסירה ממנו את כל השמיכות ופשוט הצמידה את עורו לעורה, הריח המוכר והמגע החם הרגיעו אותו לגמרי ואחרי כמה דקות הוא החל לינוק בטבעיות והיה שליו ומרוצה.
יצאנו מהלידה ברגשות מעורבים והודינו לבורא שהכל קרה כל כך מהר.
אביבית דביר- דולה ומדריכת הכנה ללידה.
